פסק-דין בתיק עת"מ 4369-06-13

1.         זהו הליך נוסף העוסק בפעילותה של המחצבה הידועה כ"מחצבת עין חרוד (גבעונה) (להלן: "המחצבה"), הפועלת בשטחים הכלולים בתכנית מפורטת ג/11942 (להלן: "התכנית").

2.         העתירה הנוכחית עוסקת בתוקפה/חוקיותה של החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז צפון (להלן: "הוועדה"), מיום 06/05/13, אשר האריכה בשנה את המועד לביצוע "תנאי המעבר" הקבועים בתכנית. (להלן: "ההחלטה").

הרקע להגשת העתירה :

3.         על איזור המחצבה חלה בעבר תוכנית ג/889. ביום 20/02/08 פורסמה ברשומות תכנית המתאר הנדונה - ג/11942, שנכנסה לתוקף ביום 07/03/08 והוגדרה כתוכנית להרחבת המחצבה.  מטרת התכנית הינה העתקת בור הכרייה של המצבה שפעלה באזור במשך שנים,  ומתקני הכרייה לאזור דרומי יותר, לצד שיקום הבורות שהיו קיימים (הבור המערבי והצפוני), הסמוכים יותר ליישובים גדעונה ונורית (להלן: "היישובים הסמוכים"). אחת ממטרות התוכנית, כפי שנקבע בה, הינה קביעת תחום ההשפעה של המחצבה וצמצום ומניעת מפגעים סביבתיים ונופיים. במסגרת הליכי אישור התכנית, נבדקה השפעתה על היישובים הסמוכים באמצעות תסקירי השפעה על הסביבה, שהאחרון בהם הוא ממאי 2005. בין היתר, נקבעו בתוכנית הוראות בנוגע לשלביות ביצוע החציבה: שלב א', שלב ב', תנאי המעבר ביניהם ותקופת הפעילות הכוללת של המחצבה - 30 שנה.

4.         בשנת 2010 הגישה המועצה האזורית גלבוע עתירה, בה ביקשה לאסור קיום הליכי מכרז להקמת או הפעלת המחצבה ולמתן צו הצהרתי לפיו התכנית הינה בטלה (עת"מ (מחוזי נצרת) 49517-12-10). בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת דחה את העתירה, אולם בערעור שהוגש על פסק הדין הושגה הסכמה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט העליון (עע"ם 2076/11) , (להלן: " ההסדר").

במסגרת ההסדר, שקיבל כאמור, תוקף של פסק דין, בוטל המכרז שהיה אז על הפרק, סוכם כי לא תבוצענה עבודות נוספות במה שתואר בתכנית כשלב א', וניתן יהא להמשיך ולפעול למימוש שלב ב' בתכנית, לרבות ביצוע כל הפעולות הנדרשות לשם מילוי תנאי המעבר משלב א' לשלב ב' וסלילת כביש הגישה.

5.         בעקבות פסק הדין האמור, הוצא מכרז חדש להקמת/הפעלת המחצבה. מכרז זה עמד לבחינתו של בית המשפט בעתירות שהוגשו על ידי המועצה האזורית גלבוע ועמותת איגוד יצרני חומרי המחצבה בישראל (עת"מ (מחוזי נצרת) 49134-02-12 ו- 50409-02-12). אחת הטענות המרכזיות שהועלתה בעתירות דנן, הייתה כי צפוי כבר באותו שלב, שלאור תנאי התכנית והמכרז, לא ניתן יהא לעמוד בלוח הזמנים הקבוע בתכנית.

העתירות, שמטרתן היה להביא לביטול המכרז (או למצער, לפי בקשת העמותה, לשינוי תנאיו), נדחו, אף שהטענות בנוגע לפרק הזמן הקצר מידי העומד לרשות הזוכה במכרז נראו על פני הדברים, כמבוססות. ההכרעה התבססה, בין היתר, על כך שלמכרז ניגשו 11 מציעים, אשר מוכנים היו ליטול על עצמם את הסיכון ולהתחייב לבצע את העבודה בהתאם לתנאי המכרז ובכפוף לפרקי הזמן שנקבעו בתכנית, כשמנגד המשיבה הצהירה כי תקפיד על קיום התנאים, והדבר אף נכלל כחלק מתנאי המכרז.

6.         על פסק דין זה הוגש ערעור. יחד עם הגשת הערעור, נתבקש סעד זמני שיאסור קיום הליכי המכרז, ברם הבקשה נדחתה. ( עע"ם 2853/12, החלטה מיום 23/04/12) .

בסופו של דבר, משכה המערערת את ערעורה, לאחר שנתקבלה ההחלטה, עליה נסובה עתירה זו.

            בין לבין, זכתה משיבה מס' 6, תעשיית חולות לבנים בע"מ, במכרז. מאוחר יותר, בנסיבות שאינן קשורות לענייננו, הוכרזה המציעה השנייה, תעשיית אבן וסיד בע"מ (להלן: "המשיבה מס' 5" או "אבן וסיד"), כזוכה במכרז, במקום המשיבה מס' 6.

למען שלמות התמונה אציין, כי תלויה ועומדת בבית משפט זה עתירה נוספת שהוגשה על ידי המשיבה מס' 6 (עת"מ 38333-05-13), בה היא עותרת להכריז עליה כזוכה במכרז, בעקבות החלטת הוועדה המחוזית.

7.         על מנת להבהיר את מהות ההחלטה, אותה תוקפות כיום העותרות, אפרט כי התוכנית מבחינה בין שלושה בורות חציבה:

א.         בור צפוני - המהווה שטח המתקנים הקיים במחצבה.

ב.         בור מערבי - המהווה בור חציבה (שהיה קיים לפי התכנית הקודמת ג/889).

ג.          בור דרומי - שהוא למעשה שטח חדש, שיועד לשם הסטת פעילות המחצבה דרומה, והרחקתה מתחומי ההשפעה על  היישובים הסמוכים.

התכנית קבעה תנאים הנוגעים לשלביות ביצועה.

לגבי שלב א', נקבע כי הוא ימשך 5 שנים ממועד אישור התכנית. במהלך תקופה זו התירה התכנית להמשיך את החציבה בבור המערבי, תוך ביצוע הפעולות לשם העתקת החציבה לבור הדרומי. כאמור, במסגרת פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון בעע"ם 2076/11 סוכם כי לא יבוצעו יותר פעולות בהתאם לשלב א', למעט פעולות הנדרשות למימוש תנאי המעבר לשלב ב'.

התכנית קבעה כי שלב ב' ימשך עוד 30 שנה מיום אישור התכנית, במהלך תקופה זו תותר חציבה בבור הדרומי בלבד.